<h1>פסקי או"ז — ביצה</h1>
<h2>דף ח.</h2>
אפילו בדק בקינה של תרנגולת בין השמשות בערב יום טוב ולמחר קודם עלות השחר השכים ומצא בה ביצה מותרת אי איכא זכר ואי ליכא זכר אסורה. ושרי לקבולי מן הגוי בצים בליל י"ט ראשון של ר"ה ובליל שני ימים טובים של גליות ובלבד שהביאם מתוך התחום [גליון. דביצה בליליא לא מיתליד והיא בת אתמול היא, אבל בלילי יו"ט ראשון שחל להיות אחר השבת לא, דילמא איתליד בשבת ואסורה. ואפי' אין תרנגול זכר בעיר וספנא מארעא, דרוב יולדות ביום, ולילה לא שכיחא, ודוקא היכא דבדק מאתמול התם תלינן לחומרא וכו' מקובץ צ"ע]. והיכא שהגוי מסיח לפי תומו ואמר שנולדו קודם י"ט ואינו יודע בטיב ישראל כלל זה היה מעשה והתיר רבי' אב"י העזרי זצ"ל.
<h2>דף כו:</h2>
שמעינן מפי' רש"י זצ"ל דאחר שנטפל ישראל בבכור הנולד בעדרו כשיעור שאמרו חכמים בדקה ג' חדשים ואחר הזמן הזה אם לא רצה הכהן לקבלו אלא אמר לישראל ליטפל בו עד שיפול בו מום ואחר כך יתננו לו, דכפינן ליה לכהן על כרחו שיקבל אותו ויטפל בו עד שיפול בו מום.
